מיד לאחר הלידה, פני השטח של איברים חיצוניים שונים בגופינו (הבאים במגע עם הסביבה) כגון העור, חלל הפה ומערכת העיכול כולה, מערכת הנשימה ומערכת הרבייה הנשית, הופכים לבתי גידול למגוון רחב של מיקרואורגניזמים. אלו הם בעיקר חיידקים, אך גם ארכאה (חיידקים קדומים), פטריות, וירוסים ופרוטוזואה (אמבות וטפילים שונים). מיקרואורגניזמים אילו מרכיבים את הפלורה הטבעית בגופינו ובשפה המדעית כולם יחדיו נקראים מיקרוביוטה (Microbiota).

קהילות חיידקים אלה, המכונות גם החיידקים האנושיים, עולות על מספר התאים האנושיים בפקטור של 10 (פי 10). בנוסף לכך, אוכלוסיית המיקרוביוטה מכילה מגוון גנים רחב הגדול פי 150 מאלה הכלולים בגנום האנושי שלנו, גנים אילו נקראים מיקרוביום.

מיקרואורגניזמים אלה מאכלסים את כל פני המשטחים הריריים בגופינו, בעיקר את ריריות מערכת העיכול, כאשר במעי הגס צפיפותם הגבוהה ביותר, ואלו ידועים כחיידקי מעיים. בתנאים פיסיולוגיים נורמליים, חיידקים אלה הם קהילתיים ומשתפי פעולה (קומוניאליים), הם חיים בגופינו ומקבלים מאתנו מזון וסביבת גידול אופטימלית ובתמורה ממלאים תפקידים חשובים כגון תיווך וסיוע בעיכול המזון שלנו, חיזוק המערכת החיסונית שלנו ומניעת פלישה של גורמי מחלה לרקמות ולאיברים שלנו. ( M.C. Cénit et al., 2014 ).

למעשה זוהי הגדרה כוללנית של כל אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בגופינו, ולענייננו נסביר מהם חיידקים פרוביוטיים. חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כמיני חיידקים השייכים למיקרוביוטה ובהכרח בעלי השפעה חיובית על בריאות הגוף (המארח - על פי השפה המקצועית) ואריכות חיינו. המאמרים הבאים יעסקו בהסברת המנגנונים הרבים שבהם החיידקים הפרוביוטיים פועלים, באופן תפקודם וביעילותם לבריאותנו.

Cénit, M. C., Matzaraki, V., Tigchelaar, E. F., & Zhernakova, A. (2014). Rapidly expanding knowledge on the role of the gut microbiome in health and disease.Biochimica et Biophysica Acta (BBA)-Molecular Basis of Disease.