חלב - בעד או נגד?

מינקותנו, לימדו אותנו ששתיית שתי כוסות חלב ביום טובה לבריאות וחשובה עד מאד. כיום, הנושא משמש למחקרים רבים, כי מסתבר שלא כולם נהנים מיתרונותיו של החלב כמקור לקבלת סידן. הרופאים הקונבנציונאליים עדיין יעדיפו את שתיית החלב כמקור לחלבון, אך קיימים מחקרים הטוענים שהחלב סופח את הסידן מהגוף, ויותר מכך, הוא מהווה אחד מהגורמים לאוסטיאופורוזיס.

מאמר זה לא בא להחליף את המאמרים המדעיים בתחום אלא להביא מידע כללי על החלב.

חלב - היתרונות

הרופאים, הדיאטנים ומוסדות הרפואה המערבית-קונבנציונאלית ממליצים על שתייה יומיומית וקבועה של מוצרי חלב. הם טוענים בביטחון מלא ששתיית חלב מדי יום חשובה מאד לבריאותם של ילדינו, משפיעה על הגדילה וההתפתחות שלהם. לדעתם, שתיית חלב יומיומית מונעת התפתחות אוסטיאופורוזיס בגילאים הבוגרים.

חלב - החסרונות

כאשר צצה השאלה: "חלב - בעד או נגד?" עולות שתי סוגיות:

·         אלרגיה לחלבון: חלק מהאוכלוסיה אלרגית לחלבון. לאנשים אלה אסור בכלל לגעת במוצרי חלב, כדי שלא לעורר תגובה אלרגית או מחלות מעיים כרוניות, המתלוות בתסמונת המעי הרגיז.

·         רגישות ללקטוז: לקטוז הוא דו-סוכר שאינו מתעכל, על מנת לעכלו יש לפרקו לחד-סוכרים. תהליך הפירוק מתבצע במערכת העיכול באמצעות אנזים ייעודי. היעדר יכולת ייצור או חוסר בייצור מספק הינו נפוץ בקרב הקהילה היהודית ברחבי העולם, כמו כן בקרב אנשים מבוגרים. תופעות הלוואי הנלוות לרגישות הינן כאבי בטן, נפיחות הנובעת מגזים וצואה רכה. על מנת להקל על תופעות אלו ניתן להעזר בחיידקים לקטובציליים (פרוביוטיים) המייצרים אנזים לקטאז המפרק את הלקטוז.

מה אומרת הרפואה? 

קבוצה הולכת וגדלה של רופאים, מדענים, דיאטנים, מרפאים טבעיים ונטורופתים טוענת באופן נחרץ שמוצרי חלב בכלל, ומוצרי חלב פרה בפרט, מזיקים מאד לבריאות, במיוחד לבריאותם של ילדינו. לדעתם, צריכת חלב מרובה אינה מונעת הופעת אוסטיאופורוזיס אלא להיפך, היא זו הגורמת להתפתחות המואצת של האוסטיאופורוזיס.

מה אומר הציבור?

בתקשורת מתפרסמים מפעם לפעם מאמרים כאלו ואחרים העוסקים בתחום שתיית החלב, אך הציבור קורא ומתבלבל:

·         אם החלב כל כך בריא, למה תזונאים ונטורופתים כל כך מתנגדים לו?

·         אם החלב לא בריא, למה הממסד הרפואי עדיין ממליץ על צריכת מוצרי חלב?

·         בכל פעם מתפרסמים מאמרים על יתרונות או על חסרונות החלב. לאלו מהם צריך להאמין?

רוב האנשים בעולם מקבלים עדיין את כל מה שאומרים הרופאים ומוסדות הרפואה הקונבנציונאליים למיניהם בנושאי בריאות ותזונה, אבל רבים מהם מתחילים לערער על האמירות הנחרצות מחפשים דרכים אחרות לשיפור הבריאות.

ועד שיחליטו, מה כדאי לעשות?

מחקרים רבים מוכיחים שנטילת פרוביוטיקה מאזנת את הגוף מבחינה מיקרוביולוגית. היא מרפדת את דפנות מערכת העיכול בחיידקים טובים, מפחיתה מחלות הקשורות במערכת העיכול ומחזקת  את מערכת החיסון הכללית. הפרוביוטיקה קיימת באבקות, בכדורים ובנוזל. פרוביוטיקה נוזלית היא מהירת פעולה במיוחד, בשל החיידקים החיים אשר מסוגלים לשרוד את חומציות הקיבה ולהגיע למעיים. בעת זיהוי הלקטוז בסביבה יחלו החיידקים הפרוביוטים בייצור מיידי של האנזים המפרק, לקטאז. זאת לעומת החיידקים המיובשים הנמכרים בקפסולות אשר זקוקים ליותר זמן על מנת להתאקלם במערכת העיכול.

איזו פרוביוטיקה יכולה לעזור?

הפרוביוטיקה המומלצת לטיפול ולהגנה מפני מחלות היא הפרוביוטיקה הנוזלית. הפרוביוטיקה עליה אנו ממליצים היא פרוביוטיקה ויטה ביוסה שיעילותה הוכחה לא פעם ולא פעמיים. כטיפול מונע יש לקחת פעמיים ביום את הויטה ביוסה במינון נמוך יחסית (הוראות מדויקות יש על הבקבוק) וכטיפול מסייע בעת מחלה או כטיפול תומך בעת נטילת אנטיביוטיקה רצוי לקחת מינון גדול יותר (ההוראות על תווית הבקבוק), כדי לחזק את מערכת החיסון שנחלשה.