פרוביוטיקה
מה הם וכיצד הם מסוגלים לשפר את הבריאות

מהו חומר פרוביוטי?
המילה "פּרוֹבִּיוֹטִי" נגזרת מהמילה הלטינית "פּרוֹ" (בעד) והמילה היוונית "בִּיוֹס" (חיים). המונח "פּרוֹבִּיוטִיקָה" מציין קבוצה של חומרים פרוביוטיים. כבר במאה ה-19 העלה החוקר הרוסי ובעל פרס נובל, מצ'ניקוב, את הרעיון להחליף חיידקים מזיקים במערכת העיכול בחיידקים מועילים. רוב הפרוביוטיקה הם חיידקים המסוגלים להתסיס את הסוכר שבחלב (הַלַקטוֹזָה) לחומצה לַקטִית. כאשר הפרוביוטיקה נוכחים במערכת העיכול בכמות אופטימאלית, הם משפרים את ההרמוניה במיקרופלורה שבמערכת העיכול ובכך משבחים את הבריאות. נטילה של פרוביוטיקה גם מסייעת לחיזוק המערכת החיסונית וכך מונעת מחלות.

להלן הגדרה מקובלת של פרוביוטיקה:

"פרוביוטיקה הם תוספות מזון המכילות אחת או יותר, תרביות ממיקרואורגניזמים חיים. הן מועילות לבריאות הצרכנים תוך כדי שמירה ו/או שיפור האיזון החיידקי במעיים, כאשר הן נבלעות בכמויות מספיקות".

בני אדם השתמשו כבר לפני אלפי שנים בפרוביוטיקה, כאשר הכינו יוגורט ותוצרים אחרים מחלב או כאשר גרמו לתסיסת ירקות כמו כרוב – מבלי שידעו מה בעצם קורה בזמן התססה. היום אנו יודעים הרבה על חיידקים מועילים ומזיקים לאדם, ובכל זאת נשאר עוד הרבה לחקור!

דרישות לפרוביוטיקה
חומרים המכילים מיקרואורגניזמים עם פוטנציאל פרוביוטי חייבים לעמוד בסדרת קריטריונים הקובעים אם תהיה להם השפעה על בריאות הצרכנים. הקריטריונים מחולקים לארבעה:

1. היבטי בטיחות (נטילה בטוחה)
המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים צריכים להיות בטוחים למי שנוטל אותם. אסור שהם יהיו פתוגנים או נושאי גנים מועברים החסינים לאנטיביוטיקה. חיידקים פרוביוטיים צריכים להיות בטוחים לשימוש בכל סוגי מוצרי המזון.

2. היבטים תפקודיים
המיקרואורגניזם הפרוביוטי חשוף לסביבות שונות במערכת העיכול. אם האורגניזם הפרוביוטי יכול לשרוד את הסביבה החומצית בקיבה ולא מושפע מהמרה, סיכוי טוב שהוא יכול לספק למעיים איכויות פרוביוטיות. החיידקים הפרוביוטיים חייבים להיות מסוגלים להדבק לקרום המעיים, להתרבות וליצור שם חומרים נגד חיידקיים מזיקים. הם חייבים לשרוד פרק זמן מסוים במעיים.
כאשר למיקרואורגניזמים תכונות אלו, הם מסייעים לאזן את המיקרופלורה במעיים. עם זאת
הפרוביוטיקה צריכים לעזור למערכת החיסונית למנוע חדירה של מיקרואורגניזמים הגורמים
למחלות.

3. היבטים קליניים
למיקרואורגניזמים פרוביוטיים יש השפעות קליניות רבות. למרות שמחקרים רבים הוכיחו שלפרוביוטיקה יש השפעות מועילות, לא תמיד מכירים את אופן פעילותם. לכן יש צורך במחקר מדעי נוסף. כדי שלפרוביוטיקה תהיה השפעה קלינית, הם צריכים לעמוד בקריטריונים הבאים:

-      המיקרואורגניזם הפרוביוטי צריך להיות מסוגל לווסת את התגובה החיסונית מבלי שתהיינה לו השפעות פרו- דלקתיות.

-      צריך להיות לו השפעה חיובית על הפעילות המטבולית.

-      צריך להיות לו תכונות אנטי- מוּטַגֶנִיוֹת.

-      הוא צריך למנוע התפתחות סרטנית.

-      הוא צריך להיות מסוגל להדחיק חיידקים פתוגנים הגורמים למחלה.

יש לאמת את תכונות המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים באופן קליני, ולוודא בשיטות מדעיות שתועדו היטב, שיש להם השפעות שמועילות לבריאות.

4. היבטים טכניים
מהלך ייצור מוצרים המכילים מיקרואורגניזמים פרוביוטיים, הם חשופים לתהליכים טכניים שיכולים לפגוע בתכונות הפרוביוטיות. לכן, המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים צריכים להיות חסינים לתהליכים טכנולוגיים. הם צריכים להיות יציבים ומסוגלים לשרוד במהלך תקופת אחסון מסוימת. כאשר מיקרואורגניזם אחד עומד בכל הקריטריונים – זהו המצב האידיאלי!

מדוע אנחנו צריכים פרוביוטיקה
חיידקים פרוביוטיים עוזרים לשפר את תפקודה של מערכת העיכול. 70-80% של מערכת החיסון מבוססת במערכת העיכול. מחקרים רבים הוכיחו שלפרוביוטיקה יש השפעה מועילה על בריאות אדם, שמערכת החיסון שלו נחלשה על ידי מחלה, אך היא גם מועילה בחיזוק מערכת החיסון של אדם בריא.

במיוחד מחקרים על -  Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium & Lactobacillus casei, הראו שהם מקיימים ומייצבים מיקרופלורה הרמונית במערכת העיכול.

לפי מחקרים ברפואת הצמחים נטילת פרוביוטיקה יכולה:
     -    לאזן את מערכת העיכול, לשפר את העיכול, להקל על עצירות, לספק מסיכות יותר טובה של
           הצואה (יותר רכה) בילדים ובמבוגרים ולשפר את תנועות המעיים.
     -    למנוע את גידול החיידקים הפתוגנים שנמצאים בדרך כלל במעיים וכך לשפר את חסינות
           הקרום הרירי של המעיים.
     -    למנוע שלשול כרוני קל, שנגרם על ידי גידול יתר של החיידקים הפתוגנים שבמעיים .
     -     לחזק את מערכת החיסון על ידי עידוד הייצור של אימונוגלובולין A (IgA) במערכת המעיים.

-        לתרום למניעת סרטן הקשור לתזונה, למשל סרטן מעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, וכו'.

-        לתרום להקלה לסובלים מאלרגיות הקשורות במזון או לרגישים ללקטוז (הסוכר שבחלב).

-        לתרום לצמצום רמות הכולסטרול ולחץ הדם (הזן BB-12 של ביפידובקטריום כובל את מלחי המרה ובכך מונע את הובלתם דרך דופן המעיים לדם. במקום זאת הוא מוביל אותם דרך מערכת העיכול והחוצה).

-        לתרום להקלה ולמניעה של זיהומים במערכת השתן.

-        לתרום למניעת כאבי בטן של תינוקות.

-        לתרום לצמצום הצורך באנטיביוטיקה.

-        למנועת תופעות לוואי של צריכת אנטיביוטיקה כגון: גזים, התכווצויות (עוויתות) ושלשולים.

-        לתרום להקלה ולסובלים מדלקת עור (גירוי העור/ אקזמה).

-        לתרום לטיפול בתסמונת IBS  (Irritable bowel syndrome), בעיות בעיכול שלא יודעים ממה הן נגרמות.

-        לתרום לטיפול במחלות דלקתיות בבטן כגון: קרון, קוליטיס ואולקוס (כיב).

-        לתרום למניעת התפשטות של הליקובקטר פילורי Helicobacter pylori .

-        תורם למניעת ריקבון בשיניים ומסייע לטיפול בדלקות חניכיים.

-        תורם למניעת זיהומים בפה, בקיבה, במערכת הנשימה, בעור, ובנרתיק.

-        תורם למנועה ולטיפול בדלקת כיבית בעקבות ניתוח של המעי הגס .

התססת מיקרואורגניזמים עם פוטנציאל פרוביוטי
בטבלה 1 רשומים המיקרואורגניזמים המתסיסים, בעלי פוטנציאל פרוביוטי, המנוצלים הכי הרבה. חשוב לציין שהפוטנציאל הפרוביוטי יכול להיות שונה בזנים שונים של מין מסוים.

טבלה 1. חיידקי התססה בעלי תכונות פרוביוטיות המנוצלים הכי הרבה בייצור מזון

Lactobacilli              Bifidobacteria        Streptococci        Enterococci
L. acidophillus           B. adolescentis       S. thermophilus    E. faecalis
L. bulgaricuss            B. animalis                                           E.  faecium
L. casei                      B .bifidum
L. delbrueckii             B. breve
L. fermentum             B. infantis
L. gasseri                   B. lactis
L. helveticus              B. longum
L. johnsonii
L. lactis
L. plantarum
L. paracasei
L .reuteri
L. rhamnosus
L. salivarus

ביוזה דנמרק משתמשת במוצריהם במיקרואורגניזמים הפרוביוטיים הבאים:
 Bifidobacterium animalis subsp. lactis, BB-12
 Lactobacillus acidophilus LA-5.
 Lactobacillus paracasei subsp.paracasei,  L.casei 431

כמה פרוביוטיקה אנחנו צריכים
מקובל לבטא את הריכוז של מיקרואורגניזמים בנוזל ב-CFU/ml (colony building units), זאת אומרת במספר היחידות של מיקרואורגניזמים חיים במיליליטר. מספר מחקרים קליניים הראו שההשפעה הפרוביוטית המועילה ביותר לגוף מושגת כאשר נוטלים לפחות 10⁹ (מיליארד) CFU מיקרואורגניזמים פרוביוטיים ליום. במהלך הייצור של  ויטה ביוזה כמות המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים מוכפלת, וזה משפר את איכות המוצר. בעת מילוי הבקבוק, ויטה ביוזה מכיל מינימום של ⁸10CFU/ml .  כמות זו יורדת במהלך האחסון. במשך שנה (תקופת אחסון המקסימאלית) כמות המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים יורדת, אך נשארים עדיין לפחות 2x10⁷ CFU/ml. כאשר נוטלים את הכמות המומלצת של ויטה ביוזה - 50 מ"ל  - מגיעים לכמות הרצויה של 10⁹ CFU ליום. אי-אפשר לקחת יותר מדי פרוביוטיקה. מספר גדול של מחקרים הראו שלצריכה מוגזמת של פרוביוטיקה אין שום השפעה שלילית. בני אדם שלקחו CFU/ml 10¹² פרוביוטיקה לא הראו שום סימנים שליליים.

מדוע לבחור במוצרי ביוזה הפרוביוטיים
ביוזה דנמרק היא חברה בעלת רישיון מטעם המנהל הדני למזון ווטרינריה. היא מייצרת משקאות פרוביוטיים עם טעמים שונים.  החברה רוצה לשפר את איכות החיים של הלקוחות ולתרום לחברה
בת- קיימא שחייה באיזון עם הסביבה.

ביוזה דנמרק- יתרונות

תכונות בסיסיות של המוצרים:
- מכיל פרוביוטיים שונים המבצעים פרמוטציות שונות ועמידים בחומציות הקיבה.
- מכיל 19 צמחי המרפא שגודלו באופן אורגני.
- נטול סוכר.
- נטול GMO (אורגניזמים ששונו גנטית).
- בטוח מבחינה מיקרוביולוגית  (החיידקים אינם מזיקים).
- כל המרכיבים הם אורגניים.
- שימור עצמי.

איכויות המוצר:
- מוכן לצריכה.
- ניתן לערבוב עם משקאות אחרים.

ייצור:
- ייצור המוצרי ביוזה דנמרק אינו מזהם, וידידותי לסביבה.

דרכי צריכה:
- שתיה.
- ריסוס.
- טבילה.
- ערפול.

ביוזה דנמרק מחזיקה בכמות גדולה של מקורות מדעיים, וערך התוצרים אושר בתגובות לקוחות

במשך השנים. הרכב מוצרי ביוזה דנמרק מבוסס על המחקרים המדעיים האחרונים.

לדנמרק יש מוניטין מתועד היטב לבטיחות וביקורת מזון טובות. לביוזה דנמרק הוענק  התואר "Elite Smiley" בביקורת מוצרי מזון האחרונה שנערכה על ידי המנהלת הדנית למזון ולווטרינריה.