ריבי רוזנברג-וקשל

דלקת עור אטופית, או בשמותיה המוכרים אטופיק דרמטיטיס או אסתמה של העור, היא מחלת עור הגוף. מדובר בפריחה המופיעה לסירוגין עד שהיא מתקבעת. הפריחה אינה קשורה למחלות חום או לכל מחלה אחרת. אזורי הגוף שבהם היא מופיעה באופן קלאסי הם הלחיים, איזורי המפרקים, הגפיים והאיזור שמאחורי האוזן.

המחלה קיימת בכל הגילאים, אך שכיחה יותר בגיל הילדות, ופוגעת בתינוקות וילדים קטנים ברחבי העולם. ב-65% מהמקרים המחלה מסתמנת לראשונה בגיל ינקות, אך יכולה להופיע בכל גיל.

המחלה פוגעת בחולים בצורה שונה מבחינת מועד ההופעה וחומרת הביטויים: אצל תינוקות מופיעה הדלקת סביב גיל 12-6 שבועות ונוטה להסתמן לראשונה באזור הסנטר והלחיים כאזורים דלקתיים, אדומים עם קשקשת והפרשה. התינוק סובל מאי שקט, ומגיל חצי שנה גם מגירוד. אצל ילדים תופיע הפריחה בצידי הצוואר ובקפלי המרפק והברך. אצל מבוגרים הפריחה שכיחה בפנים, בצוואר, בחזה העליון ובמפשעות.

דלקת העור האטופית גורמת סבל רב לתינוק; היא גורמת לאיבוד מים מוגבר מהעור ולפגיעה בשכבת ההגנה שלו. בהיעדר לחות הופך העור לחלש ומגורה בקלות, מגרד והופך ליבש, אדמומי ומחוספס. בשלב החריף של המחלה, הפריחה לעיתים מלווה בהפרשה שקופה. לאחר מכן גרד מרובה וקשקשת על העור. בשלב הכרוני חלים שינויי צבע בעור והוא מתחיל להפוך עבה יותר. לעיתים קרובות יש זיהום מקומי של האזור כתוצאה משילוב של גרד ניכר ופגיעותו של העור המודלק. במקרה זה ניתן לראות, בנוסף לסימנים שפורטו, גם בגלד צהוב על פני העור והפרשה צהבהבה.

הגורם למחלה אינו ברור. ייצור השומנים בעור ככל הנראה לקוי אצל חולי אטופיק דרמטיטיס וגורם לאיבוד מים מוגבר. היובש הנוצר מאפשר חדירת חיידקים שלא היו אמורים לחדור דרך העור וההמשך הוא תופעה דלקתית על פני העור. חולים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים להזיע יותר מאשר אנשים ללא המחלה. לנטייה זו יש קשר לגרד בעור, ולכן חשיפה לחום מוגזם והזעה עלולים ליצור התקפות גרד קשות. סף הגרד של חולי אטופיק דרמטיטיס נמוך יותר ומשך הגרד ארוך יותר ביחס לאוכלוסייה רגילה.

כיום אין שום בדיקה, בין אם בדיקת דם או אחרת, שתוצאותיה יכולות לאשר או לשלול את הימצאות המחלה, והאבחנה מבוססת על בדיקה גופנית בלבד. יש קריטריונים מובנים לקביעת האבחנה, אך לרוב אין בהם צורך וניתן לאבחן את המצב כבר בהסתכלות. הופעתן של שתיים מתוך ארבע התופעות הבאות די בהן כדי לאבחן אטופיק דרמטיטיס: גרד, מהלך כרוני בעל החמרות והטבות, צורה ופיזור אופיינים של הפריחה, סיפור עצמי או משפחתי של אטופיה.

טיפול

הטיפול העיקרי המוצע כיום לחולי אטופיק דרמטיטיס מיועד לאפשר לחולה שגרת חיים רגילה ונטולת מגבלות ככל האפשר עם מינימום של התפרצויות. הגישה המרכזית דוגלת במתן דגש על כללי היגיינה שיקלו על התופעות הנלוות למחלה וכן דגש על כללי הימנעות מאינטראקציה עם גורמים סביבתיים שיכולים להזיק או להגביר את חומרת המחלה.

אמבטיות - אמבטיות הן פתרון טוב למניעת יובש של העור. ככלל, בזמן התפרצות ובכל עת, עדיפה הטבילה באמבטיה ביחס למקלחת. על החולה לטבול כ-20 דקות באמבטיה עד שעל עור האצבעות מופיעים קמטוטים. מומלץ להוסיף שמני אמבט ייעודיים מומלצים, כגון בלנאום. את השמנים עדיף לא להוסיף בתחילת האמבט, אלא במהלכו, על מנת שהעור ייספג במים טרם הוספת השמנים.

ייבוש העור לאחר הרחצה צריך להיעשות בעזרת מגבת רכה מאוד ולא באגרסיביות, אלא בהספגה. יש להימנע מייבוש באוויר חם או מניגוב נמרץ. לאחר מספר דקות מומלץ למשוח את העור בנוזל פרו-ביוטיקה ורק אח"כ בקרם לחות המאפשר לשמר טוב יותר את הנוזלים שחדרו לעור ולמנוע את ייבושו.

ביגוד - על הבגדים להיות קלים ככל שאפשר וצמודים, זאת כדי להפחית למינימום את השפשוף האפשרי עם העור. סוג הבד העדיף הוא כותנה. עדיף להימנע מצמר. הפתקיות שבבגדים עלולות להיות גורם מגרה, לכן עדיף לגזור אותן.

תזונה - הימנעות ממוצרי חלב גם אצל מי שלא נמצא כאלרגי לחלב, ייטיב לכולם!

לחץ - הקשר בין לחץ (סטרס) והחמרה במצב האטופיק דרמטיטיס תועד פעמים רבות, לכן אורח חיים המפחית לחץ מומלץ ללוקים במחלה, למרות שאצל מי לא?

עוברים לצמחונות - הגישה התזונתית

הרפואה המשלימה מכירה בחשיבותו של המזון, ובהשפעתו על המצב הפיזי והנפשי. במקרים של אלרגיות עוריות, רצוי לצמצם את צריכת הקמח והאורז הלבנים בפרט, ומזונות מעובדים בכלל, ולאמץ תפריט המושתת על מזונות "מלאים", עתירי סיבים, ויטמינים ומינרלים. במקרים מסוימים, כאשר מצב העור קשה במיוחד, מומלץ לעבור לפרק זמן מסוים לדיאטה צמחונית.

תזונה עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 3 (שימו לב לצריכת אומגה 3 ממקור צמחי ולא דגי!) ואומגה 6 מסייעת לריפוי העור. מזונות כמו אגוזים, דגי סלמון, מקרל וסרדינים, וכן פירות וירקות כמו תפוחים, מלפפונים ואורז, מכילים יחסים טובים בין חומצות שומן אלה. מזונות מומלצים נוספים: מלון, גזר, ברוקולי ובטטות. רצוי להימנע ממאכלים חריפים או מתובלים מאוד, מזון מטוגן, בשר, אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין.

הטיפול ההומאופתי מתבסס על העיקרון של "דומה בדומה ירפא", כלומר: חומרים אשר יגרמו לאנשים בריאים תופעות של אלרגיות עוריות, ירפאו אותן תופעות בדיוק אצל אנשים הסובלים מבעיה זו.

הרפואה הסינית מתבססת על עקרונות של זרימה אנרגטית, לאורך 12 תעלות, הנקראות "מרידיאנים". כל עוד אנרגיה זו זורמת כראוי, הבריאות תקינה, אך לעיתים נוצרת הפרעה בזרימת האנרגיה, המתבטאת ב"חולי".

שיטה זו מבוססת על ראייה הוליסטית של גוף ונפש, כאשר מצב העור נתפש כהחצנה של מצב האיזון הפנימי הן הפיזיולוגי והן הנפשי. מחלות עור המלוות בדלקת ו/או בגרד נוצרות, על פי הרפואה הסינית, כתוצאה מ"עודף חום" בגוף, כלומר: כשהגוף לא "מקורר" דיו על ידי הנוזלים והדם. עודף החום "מופיע" על העור, מתלווה באודם מקומי וגרד, ויש הטבה בקור. הגישה הסינית אף מבחינה בין שני טיפוסים בסיסיים של בני אדם, מבחינה נפשית וגופנית: טיפוס היאנג (אנשים שבדרך כלל חם להם, והם מוחצנים באופיים ורגשותיהם) שייטה לפתח תופעות של חום ויובש על פני העור; וטיפוס היין (אנשים שבדרך כלל קר להם, הם פחות מוחצנים, יותר איטיים, ונוטים להשמנה) שייטה לפתח הצטברויות של לחות ושמנוניות בגוף, וכתוצאה מכך גם בעיות עוריות שונות.

האבחון הסיני מבוסס על תשאול, התבוננות ובדיקת דופק ולשון. המטופל שסובל מעודף חום, ידווח לעתים קרובות על תחושות של "בעירה פנימית", צימאון, עצבנות ואימפולסיביות, והוא יעדיף מזג אוויר קר ומשקאות קרים. בדיקה פיזית של אדם שהחל בגופו תהליך דלקתי, תעלה ממצאים כמו אודם בעיניים ובלשון, ודופק מהיר מהרגיל.
כיוון שהאיבר האחראי על קירור הגוף הוא הכבד, במצב של עודף חום צריך לבצע דיקור (אקופונקטורה) בנקודות מתאימות, לשיפור פעולתו. הדיקור יועיל גם להרגעת הנפש, וימנע התפרצויות עוריות על רקע של סטרס, שיוצר חסימות אנרגיה וחום פנימי, המאפשרים לפריחה לצאת אל פני העור.

לעיתים יהיה צורך להוסיף גם מרקחת של צמחי מרפא מקררים. מבחינת התזונה, יהיה תקף גם כאן הכלל הסיני: "בבוקר אכול כמו קיסר, בצהריים אכול כמו נסיך, ובערב כמו אביון". ארוחות מסודרות, אכילת מזון קל לעיכול, ושתיית תה ירוק, שמסייע לעיכול ו"מפחית" משמנוניות המזון והימנעות מקפאין ישפרו מאוד את מצבו של העור.

כמו בכל השיטות שנסקרו כאן על קצה המזלג, גם בשיטה זו יש להתאים את הטיפול באופן אישי, על ידי מומחה.

עד לפעם הבאה נפרדת בברכת בריאות טובה וחורף קל לכולם,

ריבי

הכותבת הינה מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה והבעלים של קליניקת "מגע". עוסקת בטיפול, הנחייה והדרכה מזה 20 שנה.

הכתוב בכתבה כמתואר הינו מידע מקצועי ואינו משמש כהתוויה רפואית, דיאגנוזה או יעוץ תרפויטי. אין לקבל את הנחיות השימוש הנ"ל כתחליף לטיפול מקצועי ואין להפסיק לקחת תרופות לפי מרשם הרופא המטפל ו/או לפי הידע הרפואי המקובל.