מאת ריבי רוזנברג-וקשל

כבר כמה שנים שהקנדידה, הנמצאת במערכת העיכול של כל אחד מאיתנו, גורמת לאחד הוויכוחים היותר מרים בין הרפואה הקונבנציונלית למשלימה: בעוד שרוב מומחי הרפואה המשלימה מתייחסים אליה כאחראית לשורה של תחלואים, החל מזיהומים בפה ובנרתיק, עבור לשלשולים, פסוריאזיס ואסתמה וכלה בדיכאון, טוענים רוב הרופאים הקונבנציונלים שמדובר בהיסטריה חסרת בסיס.

קנדידה, או ליתר דיוק קנדידה אלביקאנס (לקנדידה 150 זנים) היא פטריית שמרים ששוכנת דרך קבע בגופנו ונחשבת לחלק נורמלי מתוכנו של המעי הגס. לעתים היא נוכחת בכמויות קטנות גם על העור, בחלל הפה, הגרון ובנרתיק הנשי. תפקידה לא ברור, אם כי כל עוד היא מצויה בכמויות קטנות אין היא גורמת נזק. הקנדידה נחשבת לדייר נורמלי ושקט בגופנו, כל עוד סביבת המעיים תקינה. הסכנה מתחילה כשהמאגר שנמצא במעי נודד למקומות אחרים בגוף. אצל נשים, למשל, היעד המועדף הוא הנרתיק, בשל קרבתו הרבה לפי הטבעת. אבל אם הקנדידה חודרת לזרם הדם היא עלולה להגיע כמעט לכל מקום.

במצב תקין, הקנדידה נשלטת על ידי המערכת החיסונית וחיידקים ידידותיים המצויים במעיים ומגינים עליהם מפני זיהומים. על כל תא של קנדידה נמצאים במעיים מיליוני חיידקים 'טובים' שמונעים את התפשטותה, הן באמצעות תחרות על מרחב המחייה והן באמצעות הפרשת כימיקלים נוגדי פטריות.

אלא שלפעמים האיזון הזה מופר והקנדידה מתחילה להתפשט, מצב שנקרא בלשון רפואית "קנדידיאזיס". אחד האשמים העיקריים במצב הזה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקה, שפוגעת מאוד בחיידקים הטובים במעיים. במחקר שנערך בבית החולים בילינסון נמצא שבמחלקות שבהן חולקה כמות גדולה של אנטיביוטיקה היו מקרים רבים יותר של זיהומי קנדידה לעומת מחלקות אחרות. בעשר השנים האחרונות צצו המון זנים של פטריות שלא היו קיימים בעבר, בעיקר בגלל שימוש לא מבוקר באנטיביוטיקה.

פגיעתה של האנטיביוטיקה לא מסתיימת בכך, משום שהחיידקים הידידותיים מייצרים בין השאר אנטיביוטיקה טבעית, שמסייעת למערכת החיסונית להילחם במחלות. התוצאה: חיסולם של החיידקים חושף אותנו לזיהומים נוספים, ודי מהר גורם לנו להזדקק לתרופות אנטיביוטיות נוספות, עובדה שגורמת להרס נוסף של חיידקים ולשגשוג נוסף של הקנדידה. מעגל קסמים זה עלול להקטין את יכולתה של המערכת החיסונית להדוף את ההצטננות הקלה ביותר.

גם תרופות סטרואידיות, גלולות למניעת הריון, תרופות אנטי דלקתיות וחוסר איזון הורמונלי עלולים לשבש את האיזון במעיים ולהגביר את ייצור הקנדידה, וכך גם מחלות של בלוטת התריס, סוכרת, מתח מופרז, מתכות וכימיקלים רעילים. עוד גורם משמעותי שתורם להתרבות הקנדידה הוא תפריט עשיר בסוכרים, פחמימות ריקות ושמרים, שמהם ניזונה הקנדידה והללו מהווים חלק חשוב מתזונת מדינות המערב.

כשהקנדידה הופכת משמר לפטרייה היא מפתחת איברים ארוכים דמויי שורשים, שחודרים לגוף דרך דפנות המעי ומאפשרים לחלקיקי מזון בלתי מעוכלים, לחיידקים ולשמרים להחליק לזרם הדם. התופעה הזאת גורמת לשורה של הפרעות ומחלות.

עם המחלות שנמצא קשר ביניהן לבין הקנדידה מונים המומחים סוכרת, טרשת נפוצה, אסתמה, ברונכיט, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת התשישות הכרונית, אנמיה ואפילו דיכאון. כן נמצא שהתפשטות הקנדידה עלולה ליצור סוג של אלכוהול החודר למערכת הדם ועלול לגרום לתחושת ריחוף, ערפול ושכחה.

בנוסף נוכל למצוא תופעות כגון: ראייה מטושטשת, כאבי ראש, חולשה, זיהומי עור, הצטננויות, כאבים בחזה, כאבי אוזניים, כאבי שרירים ומפרקים, בטן נפוחה, גזים, שלשולים, עצירויות, דיכאון, חרדות, נדודי שינה, השמנה, זיהומים בדרכי השתן ועוד.

אז מה עושים?

 אם אתם חושדים שאתם סובלים מתופעות הקשורות בקנדידה, הדבר הראשון שכדאי לכם לעשות זה לגשת לרופא כללי או לרופא משפחה ולבקש לערוך בדיקות כלליות, על מנת לשלול אפשרות של מחלות אחרות שהסימפטומים שלהן דומים. אם לא נמצא שום הסבר לבעיה שלכם, תצטרכו לגשת בעצמכם לאחת המעבדות שמתמחות בבדיקות צואה לאיתור קנדידה, או לבצע באופן ראשוני בדיקת דם בייתית. עוד אפשרות היא לפנות לאחד המומחים מתחום הרפואה המשלימה, שמתמחה בנושא ועורך אבחון משלו תוך הצלבתו עם בדיקות מעבדה.

 כך או כך, רוב המרפאים ברפואה המשלימה טוענים שהטיפול בקנדידה חייב לכלול סילוק של הפטריות המזיקות. אחת הדרכים להשיג זאת היא באמצעות שטיפת מעיים.

במקביל, לא פחות חשוב לשקם את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, באמצעות צריכת תוספי מזון פרוביוטיים, שמכילים חיידקים כאלה, בשילוב תזונה נכונה כדי לחסל את הקנדידה. תוספי פרוביוטיקה חיוניים גם כשנוטלים תרופות אנטי פטרייתיות. אחרת גם אם הקנדידה תחוסל לא יהיו מספיק חיידקים טובים שימלאו את מקומה - והיא תגדל שוב לתוך החלל שנוצר.

במקביל רצוי למנוע התפשטות והתחזקות של הקנדידה באמצעות דיאטה החוסמת את מקורות התזונה שלה, שהם סוכרים ועובש. ככלל יש להימנע ככל האפשר ממגע עם עובש ומשהות בסביבה טחובה, משום שהוא חודר לגוף גם דרך האוויר. כן מומלץ להגביר את החומציות של המעי, משום שלקנדידה קשה לשרוד ברמות גבוהות של חומציות.

 הדיאטה המומלצת, צריכה להיות נטולת סוכרים, אלכוהול, שמרים ושאריות מזון שעלולות להכיל עובש, דלה במוצרי חלב ופירות ועשירה בירקות, ביצים, דגים, עוף, דגנים מלאים ויוגורט ביו.

אם אתם רוצים לזרז את הטיפול מומלץ גם להתעמל. עדיין לא ברור מהו המנגנון שגורם לקנדידה להיחלש בעקבות פעילות גופנית, אבל ברור שזה קורה. גם מדיטציה או שיטות אחרות להרפיית המתח מומלצות, משום שהקנדידה חוגגת כשאתם מתוחים.

סימפטומים נפוצים-

על כל אדם היא משפיעה בדרך קצת שונה, לעיתים רק חלק מהמערכות נפגעות, מספיק שאתה סובל רק מחלק מהסימפטומים כדי לחשוד שמדובר בבעיה זו.

סימפטומים הקשורים למערכת העיכול- נפיחות בבטן, גזים, התכווצויות במעיים, גירוי בפי הטבעת ושינוי בתפקוד המעיים,כאבי בטן, שלשול, עצירות, תסמונת המעי העצבני. ריר בצואה.

סימפטומים הקשורים למערכת השתן ואיברי המין- פטרייה בנרתיק, זיהומים חוזרים בשלפוחית השתן, הפרשות וגינליות, גירודים. אין אונות, ירידה בתשוקה המינית, תכיפות גבוהה במתן שתן.

סימפטומים הקשורים למערכת ההורמונלית- תופעות הקשורות למחזור- כאבים, נפיחות, PMS (תסמונת טרום ויסתית- המתבטאית ב-עצבנות, מתח, כאבים ותשוקה גדולה למתוקים בתקופה שלפני המחזור) או אי סדירות במחזור.

מערכת העצבים- שינויים במצב הרוח, דיכאון, עצבנות, חוסר ריכוז, ירידה בזיכרון.

מערכת החיסון- חולשה כללית, אלרגיות, רגישות לכימיקלים (לריח טבק, בשמים ועוד), גודש באף או הפרשות, פה יבש, ריח רע בנשימה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, התקררויות תכופות.

בנוסף- תשוקה מוגזמת למזונות פחמימתיים, לסוכרים ולשמרים.

עייפות, כבדות, תחושת ערפול וטשטוש.

כמעט תמיד הבעיה גורמת לתגובות אלרגיה לרעלנים בסביבה ובמזון. האדם עלול להפוך להיות אלרגי למזונות רבים.

במקרים חמורים, אם בעיה זו לא מטופלת לאורך זמן היא עלולה לגרום למחלות קשות של מערכת החיסון ומחלות אוטואימונות (בהן הגוף תוקף את עצמו כאילו היה גורם זר).

האם אתם חולים?

את השאלון שלפניכם חיבר ד"ר וויליאם קרוק, רופא אמריקאי שנחשב לפורץ דרך בחקר הקנדידה. השיבו על השאלות הבאות ב"כן" או "לא". כל תשובה חיובית תזכה אתכם במספר הנקודות שמצוין בתום השאלה. סיכום הנקודות יעזור לכם לדעת אם ייתכן שאתם סובלים מקנדידה.

1.      האם נטלתם אנטיביוטיקה במשך תקופה ארוכה או לעתים חוזרות ונשנות? (4 נקודות)

2.      האם אתם סובלים מזיהומים חוזרים בנרתיק, בבלוטת הערמונית או בדרכי השתן? (3 נקודות(

3.      האם מלווה אתכם תחושה של "מחלה בכל הגוף" ולא נמצאה לכך סיבה? (2 נקודות)

4.      האם אתם סובלים מהפרעות הורמונליות (כאבי וסת, מחזור בלתי סדיר, ליקויים בתפקוד המיני), תשוקה לסוכר, טמפרטורת גוף נמוכה או חולשה? (2 נקודות)

5.      האם יש לכם רגישות מיוחדת לעשן טבק, בשמים או כימיקלים/ריחות אחרים? (2 נקודות)

6.      האם אתם מוטרדים מבעיות זיכרון או ריכוז או מתחושת ערפול/"סימום"? (2 נקודות)

7.      האם נטלתם תרופות סטרואידיות במשך זמן ממושך, או גלולות למניעת הריון במשך יותר משלוש שנים? (2 נקודות)

8.      האם יש לכם תגובות אלרגיות למזונות מסוימים? (1 נקודה)

9.      האם אתם סובלים מעצירות/שלשול/נפיחות/כאבי בטן מתמשכים? (1 נקודה)

10.  האם אתם סובלים מגירוי/צריבה/פריחות/יובש יתר בעור? (1 נקודה)

לנשים: 

אם צברתן תשע נקודות לפחות, קרוב לוודאי שבעיותיכן קשורות לקנדידה. אם צברתן 12 נקודות לפחות, כמעט ודאי שבעיותיכן קשורות לקנדידה.

לגברים: 

אם צברתם שבע נקודות לפחות, ייתכן שבעיותיכם קשורות לקנדידה. אם צברתם עשר נקודות ויותר - כמעט ודאי שבעיותיכם קשורות לקנדידה.

וכרגיל עד לפעם הבאה נפרדת בברכת בריאות טובה

ו... לא לשכוח לצאת מהבית עם בקבוק מים......

ריבי

הכותבת הינה מטפלת מוסמכת ברפואה משלימה והבעלים של קליניקת "מגע". עוסקת בטיפול, הנחייה והדרכה מזה 20 שנה.

הכתוב בכתבה כמתואר הינו מידע מקצועי ואינו משמש כהתוויה רפואית, דיאגנוזה או יעוץ תרפויטי. אין לקבל את הנחיות השימוש הנ"ל כתחליף לטיפול מקצועי ואין להפסיק לקחת תרופות לפי מרשם הרופא המטפל ו/או לפי הידע הרפואי המקובל.